לאֱ יי התָּ9 ךְוּרבָּ Baruch ata Haschem elokenu melech ...

16

Herausgeber und ©: Orthodoxe Rabbinerkonferenz Deutschland Roonstrasse 50 * 50674 Köln * Deutschland

Tel.: +49-221-92156020 * Fax: +49-221-92156019 www.ordonline.de * [email protected]

Nachdruck, auch auszugsweise, nur mit schriftlicher Genehmigung des Herausgebers. © 2013 - 5773

הינו מלך -ברוך 9תה יי אל העולם

על המחיה ועל הכלכלה על הגפן ועל פרי הגפן על העץ ועל פרי העץ

ץ ר א ל ע ו ה ד ש ה ת ב ו נ ת ל ע ות י צ ר ש בה ח ר ו ה ב טו ה ד מ חוהנחלת לאבותינו לאכל מפריה

הינו -רחם יי אל , ולשבוע מטובה על ירושלים שראל עמך ו י על עירך ועל ציון משכן כבודך ועל

ובנה ירושלים , מזבחך ועל היכלך ו נ י מ י ב ה ר ה מ ב ש ד קו ה ר י עוהעלנו לתוכה ושמחנו בבנינה שבע מטובה נ ו ה י ר נאכל מפ ו

ונברכך עליה בקדשה ובטהרה

כי 9תה יי טוב ומטיב לכל ונודה לך על הeרץ ועל

המחיה ועל פרי הגפן

ועל הפרות

ברוך 9תה יי על הeרץ ועל המחיה

ועל הכלכלה ועל פרי הגפן

: ועל הפרות

Baruch ata Haschem elokenu melech haolam,

al hamichja we'al hakalkala, al hagefen we'al peri hagefen,

al haétz weál pri haétz, we'al tenuwat hassade, we'al erez chemda towa urechawa, scherazita wehinchalta la'awotenu le'echol mipirja welissboa mituwa. Rachem na Haschem elokenu al israel amecha, we'al jeruschalaim irecha, we'al zion mischkan kewodecha, we'al misbachecha wehechalecha. Uwene Jeruschalaim ir hakodesch bimhera bejamenu, weha'alenu letocha, wessamchenu bewinjana wenochal mipirja wenissba mituwa, unewarechecha aleha bikduscha uwetahara,

ki ata Haschem tow umetiw lakol we-node lecha al ha'arez we'al Hamichja we'al peri gefen weál haperot

Baruch ata Haschem, al ha'arez we'al hamichja weál hakalkala we'al peri gefen weál haperot.

2

Wie gut und angenehm ist es,

dass Brüder in Frieden zusammenleben

Wir beginnen unseren Tu Bischwat Seder mit der gleichen Zeremonie, mit der alle jüdischen Feste beginnen: mit dem Segen über den Wein (Traubensaft). Während des Seders werden wir vier Gläser Wein (Traubensaft) trinken. Jedes erinnert uns an eine Jahreszeit in Israel. Das erste Glas wird nur mit Weißwein oder weißem Traubensaft gefüllt. Dies erinnert uns an den Winter, an die schlafende Natur. Die Erde ruht unter einer Schneedecke und wartet auf den Frühling. Wir sprechen den Segen über den Wein und danken dem Ewigen, dass er uns diese Zeit erreichen ließ

Warum feiern wir heute Neujahr der Bäume?

Einige Gebote der Tora legen großen Wert darauf, das Alter von Bäumen zu kennen. Die Tora fordert jeden Bauern auf, den zehnten Teil seiner jährlichen Ernte in den Tem-pel zu bringen. Zu Tu Bi Schwat begann das Jahr für die Berechnung des Zehnten. Die Tora sagt uns außerdem, dass wir die Früchte eines Baumes erst ab seinem vierten Jahr essen dürfen. Tu Bi Schwat diente auch zur Berechnung dieser Jahre. Zusätzlich zu diesen praktischen Gründen, Tu Bi Schwat zu begehen, feiern wir auch die Liebe des jüdischen Volkes zur Natur seines Landes.

Aus dem Talmud lernen wir, dass die Eltern bei der Geburt eines Kindes einen

Baum pflanzen sollen: eine Ze-der für einen Sohn und eine Zypresse für eine Tochter. Die Kin-der pflegten die Bäume und wenn sie ins heiratsfä-hige Alter kamen, wurden Äste die-ser Bäume ver-wendet, um eine Chuppa, einen Hochzeitsbalda-chin, zu bauen. Durch das Pflan-

zen dieser Bäume zeigten die Eltern, dass sie an eine Zukunft ihrer Kinder glaub-ten, dass sie erwachsen werden und die Früchte, den Schatten, die kühlen Brisen und die Schönheit der Bäume genießen würden.

HINE MA TOW

HINE MA TOW

UMA NAIM

SCHEWET ACHIM GAM

JACHAD

הנה מה טוב ומה נעים

שבת אחים גם יחד

הנה מה טוב ומה נעים

שבת אחים גם יחד

15

kewodecha we’al malchut beit Dawid meschichecha we’al habajit hagadol

Awinu, re’einu suneinu farnesseinu

benechemat Zijon irecha uwewinjan

Baruch atah Adonai Eloheinu Melech Haolam ha’El awinu malkeinu adireinu bor’einu go’aleinu jozreinu kedoscheinu kedosch Ja’akow ro’einu ro’eh Jisra’el, hamelech hatow wehametiw lakol schebechol-jom wajom hu heitiw hu meitiw hu jeitiw lanu, hu g’malanu hu gomleinu hu jigmeleinu la’ad, lechen lechessed ulerachamim ulerewach hazalah wehazlachah berachah wischu’ah nechamah parnassah wechalkalah werachamim wechajim weschalom wechol-tow umikol-tow al-jechassreinu.

Harachaman hu jimloch aleinu le’olam wa’ed, Harachaman hu jitbarach baschamajim uwa’arez, Harachaman hu jischtabach ledor dorim wejitpa’ar- banu lenezach nezachim wejithadar-banu la’ad ul’olmei olamim, Harachaman hu jefarnesseinu bechawod, Harachaman hu jischbor uleinu me’al zawareinu wehu jolicheinu komemijut le’arzeinu. Harachaman hu jischlach berachah merubah babajit haseh we’al schulchan seh sche’achalnu alaw. Harachaman hu jischlach-lanu et-Elijahu hanawi sachur latow wiwasser-lanu bessorot towot jeschu’ot wenechamot. Harachaman hu jewarech et-

Wird leise gesprochen: Im Elternhaus für den Vater: Awi mori Im Elternhaus für die Mutter: (we’et) Imi morati Für den Gastgeber: Ba’al habajit haseh Für die Gastgeberin: Ba’alat habajit haseh Für alle: Otam we’et-beijtam we’et-sar’am we’et-kol ascher lahem

otanu we’et-kol-ascher lanu, kemo schenit-bar‘chu awoteinu Awraham Jizchak weJa’akow bakol mikol kol, ken jewarech otanu kulanu jachad biwrachah schelemah, wenomar: Amen.

Bamarom jelamdu aleihem we’aIeinu sechut schet‘hi lemischmeret schaIom, wenissa werachah me’et Adonai uzdakah me‘Elohei jisch’einu, wenimza-chen wessechel tow be’einei Elohim we’adam.

An Schabbat: Harachaman hu janchileinu jom schekulo Schabbat um‘nuchah lechajei ha’olamim.

An Rosch Chodesch: Harachaman hu jechadesch aleinu et-haChodesch haseh letowah weliwrachah.

An Feiertagen: Harachaman hu janchileinu jom schekulo tow. An Rosch haSchanah: Harachaman hu jechadesch aleinu et-haSchanah hasot letowah

weliwrachah. An Chol haMo’ed Sukkot: Harachaman hu jakim lanu et Sukkat Dawid hanofelet.

Harachaman hu jesakeinu limot haMaschiach ulchajei ha’olam haba. Migdol (an Wochentagen: Magdil) jeschu’ot malko we’osseh chessed limschicho leDawid ulesar’o ad-olam. Osseh schalom bimromaw hu ja’asseh schalom aleinu we’al kol-Jisra’el we’im’ru: Amen.

Jeru et-Adonai kedoschaw ki ein machssor lire’aw. Kefirim raschu wera’ewu wedorschei Adonai lo-jachsseru chol-tow. Hodu La‘Adonai ki-tow ki le’olam chassdo. Pote’ach et-jadecha umassbi’a lechol-chai razon. Baruch hagewer ascher jiwtach Ba‘Adonai wehajah Adonai miwtacho. Na’ar hajiti gam-sakanti welo-ra’iti zadik ne’esaw wesar’o mewakesch lachem. Adonai os le’amo jiten Adonai jewarech et amo waSchalom.

14

SCHIR HAMA’ALOT An Schabbat:

Schir haMa’alot beschuw Adonai et schiwat Zijonhajinu kecholmim. As jimale s’chok pinu l’schoneinu rinah as jom’ru wagojim higdil Adonai la’assot im eleh. Higdil Adonai la’assot imanu hajinu s’mechim. Schuwah Adonai et schewiteinu ka’afikim baNegew. Hasorim bedimah berinah jikzoru. Haloch jelech uwachoh nosse meschech hasara bo jawo werinah nosse alumotaw.

SIMUN Vorbeter: Rabotai newarech, wir wollen benschen. Alle: Jehi schem Adonai meworach me’atah we’ad olam. Vorbeter: Jehi schem Adonai meworach me’atah we’ad olam. Birschut (Kohen / Kohanim, Moreinu haRaw / Rabbanim) maranan Werabbanan werabotai newarech (wenn es ein Minjan gibt, fügt man

hinzu: Eloheinu) sche’achalnu mischelo. Alle: Baruch (Eloheinu) sche’achalnu mischelo uw’tuwo chajinu. Vorbeter: Baruch (Eloheinu) sche’achalnu mischelo uw’tuwo chajinu. Alle: Baruch hu, uwaruch sch’mo. Baruch atah Adonai Eloheinu Melech ha’olam hasan et ha’olam kulo betuwo bechen beches-sed uwrachamim. Hu noten lechem lechol bas-sar ki le’olam chassdo. Uw’tuwo hagadol tamid lo chassar lanu we’al jechssar lanu mason le’o-lam wa’ed ba’awur sch’mo hagadol. Ki hu san umefarness lakol umetiw lakol umechin mason lechol b’rijotaw ascher bara. Baruch atah Adonai hasan et hakol.

Nodeh lecha Adonai Eloheinu al schehinchalta la’awoteinu erez chemdah towah ur’chawah we’al schehozetanu Adonai Eloheinu me’erez Mizrajim ufditanu mibeit awadim we’al britcha

schechatamta biw’ssareinu we’al Torat’cha schelimadetanu we’al chukecha schehoda’tanu, we’al chajim chen wachessed schehonantanu we’al achilat mason sche’atah san um’farness otanu tamid bechol jom uwechol et uwechol scha’ah.

An Channukah und Purim schaltet man ein: Al hanissim we’al hapurkan we’al hag’wurot we’al hat’schu’ot we’al hamilchamot sche’assita la’awoteinu bajamim hahem basman haseh:

An Channukah: Bimei Matitjahu ben Jochanan kohen gadol chaschmonai uwanaw, kesche’amda malchut jawan harscha’ah al amcha Jisra’el lehaschkichah toratecha uleha’awiram mechukei rezonecha. We’atah berachamecha harabim amad’ta lahem be’et zaratam, rawta et riwam, danta et dinam, nakamta et nikmatam, massarta giborim bejad chalaschim, werabim bejad me’atim, utme’im bejad tehorim, urescha’im bejad zadikim, wesedim bejad osskei toratecha. Ulecha assita schem gadol wekadosch be’olamecha. Ule’amcha Jisra’el assita teschu’ah g’dolah ufurkan kehajom haseh. We’achar ken ba’u wanecha lidwir beitecha, ufinu et heichalecha, wetiharu et mikdaschecha, lehidliku nerot bechazrot kod’schecha, wekawu sch’monat jemei channukah elu lehodot ulehalel leschimcha hagadol.

An Purim: Bimei Mordechai weEster beSchuschan habirah, kesche’amad alehem Haman harascha, bikesch lehaschmid laharog ule’aberet kol haJehudim mina’ad we’ad saken taf wenaschim bejom echad, bischloschah assar lechodesch schneim assar, hu chodesch Adar, uschlalam lawos. We’atah, berachamecha harabim, hefarta et azato, wekilkalta et machaschawto, wahaschewota g’mulo beroscho, wetalu oto we’et banaw al ha’ez.

We´al hakol Adonai Eloheinu anachnu modim lach umewarchim otach. Jitbarach schimcha befi kol chai tamid le’olam wa’ed. Kakatuw, we’achalta wessawa’ta uwerachta et Adonai Elohecha al ha’arez hatowah ascher natan lach. Baruch atah Adonai al ha’arez we’al hamason.

Rachem Adonai Eloheinu al Israel amecha we’al Jeruschalajim irecha we’al Zijon mischkan kewodecha we’al malchut beit Dawid meschichecha we’al habajit hagadol wehakadosch schenikra schimcha alaw. Eloheinu Awinu, re’einu suneinu farnesseinu wechalkeleinu weharwicheinu, weharwach lanu Adonai Eloheinu meherah mikol zaroteinu, wena al tazricheinu Adonai Eloheinu lo lidei mat’nat bassar wadam welo lidei halwa’atam ki im lejad’cha hamele’ah hap’tuchah hakedoschah wehar’chawah schelo newosch welo nikalem le’olam wa’ed.

An Schabbat schaltet man ein: Rezeh wehachalizeinu Adonai Eloheinu bemizwotecha uw’mizwat jom haschwi’i haSchabbat hagadol wehakadosch haseh, ki jom seh gadol wekadosch hu lefanecha lischbot bo welanu’ach bo be’ahawah kemizwat rezonecha. Birzoncha hani’ach lanu Adonai Eloheinu schelo tehei zarah wejagon wa’anachah bejom menuchateinu, wehareinu Adonai Eloheinu benechemat Zijon irecha uwewinjan Jeruschalajim ir kod’schecha, ki atah hu ba’al hajeschu’ot uwa’al hanechamot.

An Rosch Chodesch, Feier- oder Halbfeiertagen schaltet man ein: Eloheinu wElohei awoteinu, ja’aleh wejawo wejagi’a wejera’eh wejerazeh wejischama wejipaked wejisacher sichroneinu ufikdoneinu wesichron awoteinu, wesichron maschiach ben Dawid awdecha, wesichron Jeruschalajim ir kodschecha, wesichron kol amcha beit Isra’el lefaneicha lifleitah letowah lechen ulechessed ulerachamim lechajim uleschalom bejom An Rosch Chodesch: Rosch hachodesch haseh, An Pessach: Chag haMazzot haseh, An Schawu’ot: Chag haSchawu’ot haseh, An Sukkot: Chag haSukkot haseh, An Schmini Azeret und Simchat Torah: HaSchmini Chag ha’Azeret haseh, An Rosch HaSchanah: haSikaron haseh, sochreinu Adonai Eloheinu bo letowah, ufok’deinu wo liwrachah, wehoschi’einu wo lechajim, uwidwar jeschu’ah werachamim chuss wechoneinu werachem aleinu wehoschi’einu, ki elecha eineinu, ki El melech chanun werachum atah.

Uw’neh Jeruschalajim ir hakodesch bimherah wejameinu. Baruch atah Adonai boneh berachamaw Jeruschalajim. Amen.

3

Wir sprechen den Segen über den Wein und danken dem Ewigen, dass er uns diese Zeit

Rabbi Jochanan erzählt: "Honi war Zeit seines Lebens ein aufrechter Mann. Der Vers in den Psalmen (126,1): Als heim-wärts führte der Ewige die Gefangenen Zions, uns war, als geschah es im Traume, beunruhigte ihn sehr. Er sagte zu sich selbst: Dieses Exil hat siebzig Jahre gedau-ert. Wenn wir in all der Zeit wie die Träumenden sind, ist dies ein Zeichen, dass wir gut ausgeschlafen sind. Ist es möglich siebzig Jahre zu schlafen? Eines Tages ging Honi spazieren und er sah einen Mann, der einen Johannis-brotbaum pflanzte. Honi fragte ihn: Weißt du, dass ein Johannisbrotbaum s i e b z i g J a h r e braucht, bis er Früchte trägt? Bist du sicher, dann noch am Leben zu

sein, um seine Früchte genießen zu kön-nen? Der Mann antwortete: Als ich auf die Welt kam, fand ich einen Johannisbrotbaum vor, den meine Vorfahren für mich pflanzten. Und so pflanze auch ich einen für meine Nachkommen. Honi setzte sich, um etwas zu essen und schlief ein. Während er schlief bildete sich um ihn eine Höhle und er entschwand vor den Blicken der Men-schen. Er schlief siebzig Jahre lang. Als er

erwachte, erblickte er einen Mann, der Früchte vom Johannisbrotbaum pflückte und ass. Honi fragte ihn: Weisst du, wer diesen J o h a n n i s b r o t b a u m pflanzte? Mein Grossvater. Und so sagte sich Honi: Ich muss siebzig Jahre gesch la fen haben!" (Ta'anith 23)

Honi und der Johannisbrotbaum

LEMAAN ACHAI

LEMAAN ACHAI VEREAI, ADABRA NA

SHALOM BACH. LEMAAN BEJT

HASCHEM ELOKEJNU AWAKSCHA TOW

LACH

למען אחי ורעי אדברה נא

שלום בך למען בית

ה אלוקינו אבקשה

טוב לך

UM UNSERER BRÜDER UND FREUNDE WILLEN

WERDE ICH VON DEINEM FRIEDEN REDEN

(JERUSALEM). UM DES HAUSES

DES EWIGEN, UNSERES G-TTES, WILLEN WERDE

ICH UM DEIN WOHL BITTEN.

4

Rose

SHIRAT HA'ASAVIM

DA LEKHA,

SHEKOL RO'EIH VE RO'EIH

YEISH LO NIGUN MEYUCHAD MISHELO.

DA LEKHA,

SHEKOL EISEV VA'EISEV

YEISH LO SHIRAH MEYUCHEDET MISHELO.

UMISHIRAT HA'ASAVIM

NA'ASEH NIGUN SHEL RO'EIH.

KAMAH YAFEH, KAMA YAFEH VENA'EIH

KESHESHOM'IM HASHIRAH SHELAHEM.

TOV ME'OD LEHITPALEIL BEINEIHEM

UVESIMCHAH LA'AVOD ET HASHEIM.

UMISHIRAT HA'ASAVIM

MITMALEI HALEIV, UMISHTOKEIK.

UKHSHEHALEIV, MIN HASHIRAH MITMALEI

UMISHTOKEIK EL ERETS YISRA'EIL.

OR GADOL AZAY NIMSHAKH VEHOLEIKH

MIKDUSHATAH SHEL HA'ARETS ALAV.

UMISHIRAT HA'ASAVIM,

NA'ASEH NIGUN SHEL HALEIV.

Das zweite Glas Wein ist bereits ein bisschen gefärbt, es symbolisiert den Frühling. Wir schütten ein wenig Rotwein in den Weißwein. Beobachtet, wie sich die Farbe ändert! In Israel verwandelt sich die Landschaft zu Frühlingsbeginn in ein Blumenmeer.

דע לךשכל רועה ורועה לו ניגון מיוחד

יש משלו

דע לךשכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת

משלו ומשירת העשבים

נעשה ניגון

של רועה

כמה יפה

כמה יפה ונאה

כששומעים השירה שלהם

טוב מאוד

להתפלל ביניהם

ובשמחה לעבוד

את השם

ומשירת העשבים

מתמלא הלב

ומשתוקק

וכשהלב

מן השירה מתמלא

ומשתוקק

אל ארץ ישראל

אור גדולאזי נמשך והולך

מקדושתה של הארץ

עליו ומשירת העשבים 13

בשוב יי את שיבת ציון היינו , המעלות שיר , eז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה : כחלמים

: eז יאמרו בגוים הגדיל יי לעשות עם אלה שובה יי : היינו שמחים, הגדיל יי לעשות עמנו

הזרעים בדמעה : את שביתנו כאפיקים בנגב לך ובכ הנשא משך : ברנה יקצרו ך י הלו

: נשא אלמתיו, בא יבא ברנה, הזרע

:רבותי נברך :המזמן אומר יהי שם יי מברך :המסובים עונים

:מעתה ועד עולם יהי שם יי מברך מ :המזמן חוזר

:עתה ועד עולם ברשות מרנן ורבותי :המזמן אומר

: בעשרה(נברך

:שeכלנו משלו) אלהינו ) אלהינו: בעשרה(ברוך :המסובים עונים

שeכלנו משלו ובטובו :חיינו

הזן את , 9תה יי אלהינו מלך העולם ברוך

, בטובו בחן בחסד וברחמים , העולם כלו . כי לעולם חסדו , הוא נותן לחם לכל בשר

ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ו9ל יחסר כי , בעבור שמו הגדול , לנו מזון לעולם ועד

הוא אל זן ומפרנס לכל ומטיב לכל ומכין , ברוך 9תה יי . . מזון לכל בריותיו אשר ברא

:הזן את הכל

על שהנחלת לאבותינו , לך יי אלהינו נודה ועל שהוצאתנו יי , ארץ חמדה טובה ורחבה

, ופדיתנו מבית עבדים , אלהינו מארץ מצריםועל תורתך , ועל בריתך שחתמת בבשרנו

ועל חיים , ועל חקיך שהודעתנו , שלמדתנו ועל אכילת מזון ש9תה , חן וחסד שחוננתנו

בכל יום ובכל עת , זן ומפרנס אותנו תמיד :ובכל שעה

:בחנוכה ובפורים מוסיפים ועל הנסים

ועל הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל :שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. הנחמות ועל המלחמות

:לחנוכה

כשעמדה מלכות יון . בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו . להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך . הרשעה על עמך ישראל

דנת את . רבת את ריבם . עמדת להם בעת צרתם . ואתה ברחמיך הרבים. ורבים ביד מעטים . מסרת גבורים ביד חלשים . נקמת את נקמתם. דינם

ולך . וזדים ביד עוסקי תורתך . ורשעים ביד צדיקים. וטמאים ביד טהוריםולעמך ישראל עשית תשועה גדולה . עשית שם גדול וקדוש בעולמך

. ופנו את היכלך . ואחר כך באו בניך לדביר ביתך . ופרקן כהיום הזה

וקבעו שמונת ימים . והדליקו נרות בחצרות קדשך . וטהרו את מקדשך .אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הגדול סלה

:בפורים

בקש . כשעמד עליהם המן הרשע . בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה ביום . טף ונשים . מנער ועד זקן . להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים

ואתה . בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז . אחדוהשבות לו . וקלקלת את מחשבתו . ברחמיך הרבים הפרת את עצתו

ועשית עמהם נס ופלא . ) ותלו אותו ואת בניו על העץ . גמולו בראשו .ונודה לשמך הגדול סלה

ל ע ך ו ל ם י ד מו ו נ ח נ א ו נ י לה א י י כל ה

תברך שמך בפי כל חי , ומברכים אותך יוeכלת ושבעת , ככתוב , תמיד לעולם ועד

וברכת את יי אלהיך על הeרץ הטבה אשר :על הeרץ ועל המזון, ברוך 9תה יי. נתן לך

ועל , נא יי אלהינו על ישראל עמך רחם ועל , ועל ציון משכן כבודך , ירושלים עירך

ועל הבית הגדול , מלכות בית דוד משיחך , eבינו , אלהינו . והקדוש שנקרא שמך עליו

והרוח , רענו זוננו פרנסנו וכלכלנו והרויחנו ונא 9ל . לנו יי אלהינו מהרה מכל צרותינו

תצריכנו יי אלהינו לא לידי מתנת בשר ודם , כי אם לידך המלeה . ולא לידי הלוeתם

שלא נבוש ולא , הקדושה והרחבה , הפתוחה :נכלם לעולם ועד

:בשבת מוסיפיםרצה והחליצנו יי אלהינו במצותיך ובמצות יום השביעי השבת הגדול והקדוש הזה כי יום זה גדול וקדוש הוא לפניך לשבת בו ולנוח בו ב9הבה כמצות רצונך וברצונך הניח לנו יי אלהינו שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו והראנו יי אלהינו בנחמת ציון עירך ובבנין ירושלים עיר קדשך כי 9תה הוא בעל

:הישועות ובעל הנחמות

:בראש חודש ובמועדיםגיע ויראה אלהינו ואלהי 9בותינו יעלה ויבוא ויוירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדונינו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים שראל לפניך זכרון כל עמך בית י עיר קדשך ו

לחיים , לפליטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים -ולשלום ביום

. ראש החדש הזה : בראש חודש

. חג המצות הזה : בפסח .חג השבועות הזה : בשבועות

.חג הסכות הזה : בסוכות .שמיני עצרת החג הזה : בשמיני עצרת .הזכרון הזה : בראש השנה

זכרנו יי אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים

כי , ובדבר ישועה ורחמים חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו .אל מלך חנון ורחום fתה

. ירושלים עיר הקדש במהרה בימינו ובנה :eמן. בונה ברחמיו ירושלים, ברוך 9תה יי

12

האל , 9תה יי אלהינו מלך העולם ברוך , יוצרנו , גואלנו , בוראנו, 9דירנו, מלכנו, eבינו

. רוענו רועה ישראל , קדושנו קדוש יעקב שבכל יום ויום , המלך הטוב והמטיב לכל

הוא . הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו גמלנו לעד לחן י גמלנו הוא גומלנו הוא

, הצלה והצלחה , ולחסד ולרחמים ולרוח ישועה חמה , ברכה ו כלכלה , נ ו נסה , פר

ומכל טוב , ורחמים וחיים ושלום וכל טוב :אמן. לעולם 9ל יחסרנו

. הוא ימלך עלינו לעולם ועד הרחמן . הוא יתברך בשמים ובeרץ הרחמן , הוא ישתבח לדור דורים הרחמן ויתפ9ר בנו לעד ולנצח ויתהדר בנו לעד , נצחים . ולעולמי עולמים . הוא יפרנסנו בכבוד הרחמן הוא ישבר עלנו מעל צוארנו הרחמן . והוא יוליכנו קוממיות ל9רצנו הוא ישלח לנו ברכה מרבה הרחמן בבית הזה ועל שלחן זה . שeכלנו עליו הוא ישלח לנו את אליהו הרחמן הנביא זכור לטוב ויבשר לנו בשורות טובות ישועות . ונחמות הוא יברך את הרחמן

בעל הבית הזה) eבי מורי( בעלת) אמי מורתי( ואת אותם ואת ביתם , הבית הזה ואת זרעם , ואת כל אשר להם אותנו ואת כל אשר כמו שנתברכו , לנו אבותינו 9ברהם יצחק , מכל , בכל, ויעקב כן יברך אותנו , כל כלנו יחד בברכה .ונאמר eמן, שלמה

ילמדו עליהם ועלינו זכות שתהא במרום

וצדקה , ונשא ברכה מאת יי , למשמרת שלוםונמצא חן ושכל טוב בעיני , מאלהי ישענו .אלהים וeדם

:בשבת

הרחמן הוא ינחילנו יום שכלו שבת ומנוחה .לחיי העולמים

.הרחמן הוא ינחילנו יום שכלו טוב :ביום טובהרחמן הוא יחדש עלינו את החדש הזה לטובה :בראש חודש

.ולברכההרחמן הוא יחדש עלינו את השנה הזאת הזה : בראש השנה

.לטובה ולברכה .הרחמן הוא יקים לנו את סכת דוד הנופלת : בסוכות

י הרחמן י לח ו כנו לימות המשיח ז י הוא ) מגדול : ט " בשבת וביו ( מגדיל . העולם הבא

ד ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדועשה שלום במרומיו הוא . ולזרעו עד עולם

יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו :eמן

: את יי קדושיו כי אין מחסור לירeיו יראו

כפירים רשו ורעבו ודורשי יי לא יחסרו כל פותח : הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו : טוב

ברוך הגבר : את ידך ומשביע לכל חי רצון נער הייתי גם : אשר יבטח ביי והיה יי מבטחו

זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש עמו : לחם ך את ר ב י י י ן ת י עמו ל י עז י

:בשלום

5

Warum essen wir heute Früchte aus Eretz Israel?

Nach der Zerstörung des Tempels, als viele Juden gezwungen waren, Eretz Israel zu verlassen, verlor Tu Bi Schwat seine Bedeutung. Tatsächlich passten viele Vorschriften bezüglich des Pflanzens nur auf Eretz Israel. Aber das Fest wurde als Symbol der Liebe des jüdischen Volkes zu seinem Land bewahrt. Es wurde Brauch, zu Tu Bi Schwat Früchte zu essen, die aus der Erde des Heiligen Landes wachsen: Mandeln, Datteln, Oliven, Feigen, Johannisbrot und Granat-äpfel. Die Kabbalisten, die sich im 16. Jahrhun-dert in Sfat niederließen, begründeten eine Tu Bi Schwat Zeremonie, die dem Sederabend des Pessachfestes nachemp-funden wurde. Sie nannten ihre Haggada "Pri Etz Hadar" - "Frucht des g"ttlichen Baumes". Sie beinhaltet Lesungen, die sich auf Bäume beziehen, Auszüge aus Bibel und Talmud. Sie aßen Früchte aus fünfzehn verschiedenen Sorten und

tranken vier Gläser Wein. In der Moderne erhielt Tu Bi Schwat eine neue Signifikanz. Nach der Wiedergeburt des Staates Israel, wurden Bäume das Symbol der Wiedererrichtung des Landes. Als vor über hundert Jahren die ersten Pioniere nach Palästina kamen, war die Erde unfruchtbar, da sich viele Jahrhun-derte lang niemand um sie gekümmert hatte. Sie pflanzten Bäume und brachten das Land zum Blühen. Der Keren Kajemeth LeIsrael, der Jüdische Nationalfonds, wurde 1901 gegründet, um Geldmittel für den Kauf des Landes und seine Kultivierung zu sammeln. Seit dieser Zeit werden in jüdischen Gemeinden in aller Welt die blau-weißen Sammelbüch-sen aufgestellt, damit alle an diesem Unternehmen teilnehmen können. Der KKL pflanzte in Israel mehr als 200 Millionen Bäume und legte Wälder und Nationalparks an. Man kann jetzt die KKL Sammelbüchse herumreichen.

Das dritte Glas symbolisiert den Sommer und ist noch ein wenig dunkler. Wir füllen unsere Gläser mit Rotwein, dem wir ein wenig Weißwein hinzufügen. Beobachtet den Farbwechsel. Im Sommer glüht die israelische Erde. Rosen und Mohnblumen blühen. Die Sonnen benützt ihre ganze Kraft. Gemeinsam mit dem Wasser und dem Klima schafft sie neues Leben. Wir kosten nun die Früchte des dritten Tellers. Sie sind gänzlich essbar: Rosinen (Trauben), Feigen, Birnen, Äpfel, Johannisbrot. Wir sprechen den Segen und essen.

Das zweite Glas Wein ist bereits ein bisschen gefärbt, es symbolisiert den

6

Warum denken wir heute darüber nach, wie wir die Bäume schützen und bewahren können?

Die Bäume sind so wichtig, dass Rabbi Jochanan Ben Zakai sagte: Wenn du eine Pflanze in deinen Händen hältst und man dir sagt, der Messias sei gekommen, so pflanze zuerst und dann ge-he, um den Messias zu emp-fangen. Und in der Bibel heißt es: Wenn du eine Stadt belagern musst, um sie niederzukämp-fen und zu erobern, sollst du ihren Baumbestand nicht vernichten, indem du die Axt daran legst, sondern davon dich verpflegen und ihn nicht um-hauen. Oder sind etwa die Bäume des Fel-des Menschen, dass sie von dir in die Bela-gerung mit einbezogen werden müssten? (Deut. 20,19) Die Rabbiner interpretieren diesen Vers so: Wir dürfen die Natur nicht verschwen-den oder zerstören. Die Vorschriften über Schmitta und Orla (Lev. 19, 23-25) konsti-tuieren Gesetze zum Naturschutz. Im Schmittajahr ist jede Arbeit auf dem Feld untersagt, jedes siebente Jahr ist ein Schabbatjahr. Orla heißen die Früchte eines Baumes während seiner ersten drei Jahre. In dieser Zeit dürfen diese Früchte

nicht gegessen werden. Drei Gründe gibt es für das Schabbatjahr: Vom religiösen Standpunkt: G"tt ruhte am siebenten Tag nach der Erschaffung der Welt, so soll auch der Boden nach sechs Jahren Arbeit ruhen. Vom ökologischen Standpunkt: Das Schmittajahr erlaubt, dass sich die Erde erholen kann. Der Boden soll nicht ausgebeu-tet werden, da er sonst keine

Ressourcen mehr hat. Vom sozialen Standpunkt: Die Armen dür-fen während des Schmittajahres die Früch-te der Ernte der Reichen konsumieren. Der soziale Charakter des Schmittajahres wird auch durch die Tatsache ausgedrückt, dass dem Schuldner im siebenten Jahr Erlass gewährt wurde. (Deut. 15) So verstehen wir auch die Vorschrift, dass die Früchte eines Baumes in den ersten drei Jahren nicht konsumiert werden dürfen. Auch die Bäume sollen nicht ausgebeutet werden. Im vierten Jahr werden die Früchte G"tt geweiht. Für das fünfte Jahr heißt es in Lev. 19,25: Im fünften Jahr aber dürft ihr die Früchte genießen.

Denn der Mensch ist ein Baum im Feld;

Wie ein Baum waechst er auf.

Wie der Mensch, wird auch der

Baum entwurzelt.

Und ich weiss wirklich nicht

Wo ich war und wo ich seine werde,

Wie der Baum im Feld.


Wie der Baum strebt er nach oben.

Wie der Mensch wird er im

Feuer verbrannt.





Wie der Baum duerstet er nach Wasser.

Wie der Mensch bleibt er durstig.




Ich habe geliebt und ich habe gehasst;

Ich habe dieses und jenes gekostet;

Ich lag begraben in einem Stueck Land;

In meinem Mund blieb ein bitterer Geschmack;

Wie ein Baum auf dem Feld;

Wie ein Baum auf dem Feld.

11

AL KOL ELE

Über den Honig und den Stachel,

über das Bittere und das Süsse.

Über unsere kleine Tochter,

wachst Du, guter Gott.

Über das brennende Herdfeuer,

über das reine Wasser.

Über den Mann, der aus der Ferne

nach Hause zurückkehrt.

Refr.:

Über all diese,

wache Du, guter Gott.



Reiße Gewachsenes nicht aus,

vergiss die Hoffnung nicht.

Bringe mich zurück und ich werde

in das gute Land zurückkehren.

Wache über dieses Haus, Gott,

über den Garten und die Mauern,

behüte uns vor plötzlicher Angst und

vor Krieg. Wache über das Wenige,

das wir haben, über das Licht und

die kleinen Kinder. Wache über die

Frucht, die noch nicht reif ist und

noch gesammelt werden muss.

Refr.:

Über all diese…








Es rauscht ein Baum im Wind, in der

Ferne fällt eine Sternschnuppe.

Nur im Dunkeln sind sie

aufgeschrieben, die Wünsche meines

Herzens. Bitte wache mir über all

dieses und über meine Lieben, über

das Schweigen, über das Weinen

und über dieses Lied.

Refr.:

Über all diese…








ERETZ, ERETZ, ERETZ

Land, Land, Land, ein Land

mit blauem wolkenlosen Himmel,

wo die Sonne ist wie Milch und Honig.

Das Land, wo wir geboren wurden,

das Land, in dem wir leben werden.

Wir werden uns dort niederlassen,

egal was passiert.

Refr.:

Das Land, das wir lieben,

das uns wie Vater und Mutter ist.

Das Land einer Nation,

ein Land für immer,

das Land, in dem wir geboren wurden,

das Land, in dem wir leben werden,

egal was passiert.

Land, Land, Land,

das Meer entlang der Küste,

endlos Blumen und Kinder.

Im Norden der Kineret,

im Süden der glühende Sand,

während Osten und Westen

schmalen Boden umarmen.

Refr.:







egal was passiert.

Land, Land, Land,

das Land der Torah

Du bist der Ursprung des Lichts

und die Sprache unseres Glaubens.

Land, Land, Land, teures Land,

Du hast versprochen, dass es kein

Märchen ist.

Refr.:







egal was passiert.

10

על הדבש ועל העוקץ

על המר והמתוק ,

, על בתנו התינוקת

שמור אלי הטוב.

על האש המבוערת

על המים הזכים ,,

על האיש השב הביתה

מן המרחקים .

על כל אלה ,

על כל אלהשמור נא לי אלי הטוב ,

. על הדבש ועל העוקץ

על המר והמתוק ,

. אל נא תעקור נטוע

, אל תשכח את התקווה

השיבני ואשובה אל הארץ הטובה

.

שמור אלי על זה הבית

, על הגן

,על החומה, מיגון ,

מפחד פתעוממלחמה

.

שמור על המעט שיש לי

על האור ועל הטף ,

על הפרי שלא הבשיל עוד

ושנאסף.

על כל אלה...

מרשרש אילן ברוח

, מרחוק נושר כוכב

, משאלות ליבי בחושך

נרשמות עכשיו .

, אנא

שמור לי על כל אלה

ועל אהובי נפשי

על השקט , ,

על הבכיועל זה השיר

.

על כל אלה...

AL KOL ELEH

AL HADVASH VE'AL HA'OKETS

AL HAMAR VEHAMATOK

AL BITEYNU HATINOKET

SHMOR EYLI HATOV.

AL HA'ESH HAMEVO'ERET

AL HAMAYIM HAZAKIM

AL HA'ISH HASHAV HABAYTA

MIN HAMERKHAKIM

CHORUS:

AL KOL ELEH, AL KOL ELEH,

SHMOR NAH LI EYLI HATOV

AL HADVASH VE'AL HA'OKETS

AL HAMAR VEHAMATOK.

AL NA TA'AKOR NATU'A

AL TISHKAKH ET HATIKVAH

HASHIVEYNI VA'ASHUVA

EL HA'ARETS HATOVAH.

SHMOR ELI AL ZE HABAYIT

AL HAGAN, AL HAKHOMA

MIYAGON, MIPAKHAD PETA

UMIMILKHAMA.

SHMOR AL HAME’AT SHEYESH LI

AL HA’OR VE’AL HATAF

AL HAPRI SHELO HIVSHIL OD

VESHENE’ESAF.

CHORUS:

AL KOL ELEH…

MERASHRESH ILAN BARU'AKH

MERAKHOK NOSHER KOKHAV

MISH'ALOT LIBI BAKHOSHEKH

NIRSHAMOT ACHSHAV.

ANA SHMOR LI AL KOL EYLE

VE'AL AHUVEY NAFSHI

AL HASHEKET AL HABÉKHI

VE'AL ZE HASHIR.

CHORUS:

AL KOL ELEH

7

Lied: Der Gerechte wird blühen

Rabbi Dov Baer, der Maggid von Mesritsch, pflegte zu sagen: "Es gibt zwei Arten von Gerechten: jene, die sich unter die Ungebildeten mischen, sie erziehen und sie der Tora und ihren Geboten näher zu bringen. Dann gibt es die Gerechten, die sich nur auf die Tora und den Ewigen konzentrieren. Jene gleichen den Datteln, die den Menschen der Umgebung Früchte bringen. Die anderen sind wie die Zedern, hoch und entrückt, aber sie geben keine Früchte. Aber, der wahre Zaddik wird oft mit der Zeder verglichen. Die Zeder wächst gerade, wie der Gerechte. Der Schatten der Zeder reicht weit, so wie die guten Taten der Gerechten für viele Menschen Auswirkungen haben. Dieses Lied basiert auf dem 92. Psalm:

Man bittet die Teilneh-mer, darüber nachzu-denken, welchen Bei-trag sie in diesem Jahr zum Umweltschutz leisten können. Es können ganz einfache Handlungen sein, zum Beispiel nichts auf der Strasse wegwerfen. Nach einer kurzen Denkpause, soll jeder seine Handlung nen-nen.

Wer nach ihr (der Tora) greift, dem ist sie ein Lebensbaum; und wer sie fest-hält, der ist glücklich zu preisen. Spr. 3,18

ZADDIK KATAMAR

Zaddik ka'tamar jifrach jifrach

Zaddik ka'tamar jifrach

Ke'eres ba'Lewanon jisgeh

Ke'eres ba'Lewanon jisgeh, jisgeh

צדיק כתמר יפרחצדיק כתמר יפרח יפרח ,, כארז בלבנון ישגה

כארז בלבנון ישגה

ישגה

Der Gerechte blüht wie die Palme

Der Gerechte blüht wie die Palme

Wie die Zeder des Libanon wächst er empor

Wie die Zeder des Libanon wächst er empor

8

Unser viertes Glas symbolisiert den Herbst, es ist gänzlich rot. Es ist die Zeit der Weinernte, der neue Wein wird vorbereitet. Die Blätter der Bäume verfärben sich und fallen ab.

Warum sprechen wir heute über das Pflanzen? In Israel wurde Tu Bi Schwat zum Tag, an dem Bäume gepflanzt werden. Die Kinder ziehen in die Felder, Täler und in die Wüsten, um dort zu pflanzen. Die jüdischen Kinder der Welt unter-stützen diese Aktionen mit ihrem finanziellen Beitrag. Auf dem vierten Teller liegen keine Früchte, sondern Samen. Wir werden nun die Mitzwah des Pflanzens erfüllen. Wählt aus den Säckchen und legt die Samen in den kleinen Blumentopf.

Lied: Der Mandelbaum Wenn die israelischen Kinder ihre Bäume pflanzen, singen sie ein Lied, das vom Mandelbaum erzählt, dem ersten Baum, der zum Ende des Winters zu blühen beginnt.

Ha'schkedija porachat

Ha'schemesch gam sorachat

Zipporim al rosch kol gag

mewasserot et bo he'chag

Tu bishvat higia

Chag ha'ilanot

השקדיה פורחת,

ושמש פז זורחת.

צפרים מראש כל גג

מבשרות את בוא החג

:

"טו בשבט הגיע

– חג האילנות

!

"טו בשבט הגיע

– חג האילנות

Der Mandelbaum blüht

Unter den Sonnenstrahlen.

Die Vögel auf den Dächern

Kündigen an, dass das Fest gekommen ist.

Tu Bi Schwat ist gekommen,

Das Fest der Bäume

9

ERETZ, ERETZ, ERETZ

ERETZ, ERETZ, ERETZ,

ERETZ T'CHOL EN AV,

VEHASHEMESH LAH

KID'VASH VECHALAV.

ERETZ BA NOLADNU,

ERETZ BA NICHYEH,

VENESHEV BAH YIHYEH

MA SHEYIHYEH.

ERETZ SHENOHAV,

HI LANU EM VA'AV,

ERETZ SHEL HA'AM,

ERETZ LE'OLAM.

ERETZ BA NOLADNU,

ERETZ BA NICHYE,

YIHYEH MA SHEYIHYEH.


ERETZ HATORAH,

AT MEKOR HA'OR

US'FAT HA'EMUNAH.


ERETZ YEKARAH,

HEN HIVTACHT

SHE'EIN ZO AGADAH.

ERETZ SHENOHAV…

,ארץ, ארץ, ארץ

ארץ תכול אין עב,

והשמש לה

,כדבש וחלב

ארץ בה נולדנו

ארץ בה נחיה

יהיה, ונשב בה

מה שיהיה

ארץ שנאהב

היא לנו אם ואב

ארץ של העם

ארץ לעולם

ארץ בה נולדנו

ארץ בה נחיה

יהיה מה שיהיה.


ים אל מול החוף

ופרחים וילדים

.בלי סוף

בצפון כינרת

בדרום חולות

ומזרח למערב

.נושק גבולות

ארץ שנאהב...


ארץ התורה

את מקור האור

ושפת האמונה.


,ארץ יקרה

הן הבטחת

.שאין זו אגדה

ארץ שנאהב...

לאֱ יי התָּ9 ךְוּרבָּ Baruch ata Haschem elokenu melech ...

Documents

Transcript of לאֱ יי התָּ9 ךְוּרבָּ Baruch ata Haschem elokenu melech ...